חתן הולך על-ארבע
מִיצוּקוֹ, מורה עוצרת נשימה ובעלת רוח חופשיה, מספרת לתלמידיה אגדת עם על נסיכה יפנית שנישאה לכלב שאהב ללקק היטב את חור-ישבנה. זמן מה לאחר מכן חייה של מיצוקו מתהפכים עֵת גבר קדמוני דמוי-כלב מגיע לביתה ופותח במין חייתי איתה. היא משתעבדת אליו מיד. אלא שבתום האקט הוא פונֶה לנקות ולקרצף את הבית...
והשמועות, כמובן, מתעופפות להן ברחבי העיר.
הנובלה חתן הולך על-ארבע, שהוכתרה בניו יורק טיימס כיצירת המופת שלה, זיכתה את טוואדה יוקו בפרס אקוטגווה היוקרתי. על-פי מיטב מסורת כתיבתה – שהפכה לחלק מהקלאסיקה של הספרות היפנית המודרנית - גם נובלה זו עניינה ביקורת על חברה שלא מתירה מקום לאחר, והיא מתמקדת בדמויות נשיות שמתערערות מאישיותה המטלטלת לתפארת של מיצוקו. טוואדה נעה בקלילות בין מציאות לחלום, בין בני אדם לבעלי חיים, בעולם מאגי-גחמני שדבר בו אינו צפוי, והכול בגדר מפתיע.
הנובלה פרסונה, היא על נערה יפנית שבוחרת לצאת ללמוד עם אחיה בהמבורג ונאלצת להתמודד שם עם זרות עמוקה, ועם שאלות בלתי פתורות על זהותה בעולם שרק מתיימר לאפשר חיים קוסמופוליטיים ובעצם שומר בתוקף על גבולות אתניים, גזעיים, מעמדיים ותרבותיים. היא יוצאת למסע אחוז טירוף מיניות ותשוקה במרחבים אסורים של העיר, במרחבים של שאלות שלא כדאי לשאול.
הגיבורות של טוואדה מתמודדות כל אחת בדרכה עם האבסורד והגיחוך שבקיום הבורגני.
שתי הנובלות המופיעות בספר הן מראשית היצירה של טוואדה בתחילת שנות התשעים.
מיכל דליות-בול היא יפנולוגית העוסקת במחקר תרבות בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. המחקר האינטרדיסיפלינרי שלה מתחקה אחר תהליכי שינוי וביטויים של מודרניות ביפן. המחקרים שלה עד לאחרונה התמקדו ביפן אחרי שנות השבעים של המאה העשרים ועסקו במשמעויות התרבותיות של משחקים, במעורבות הממשלתית בייצור הדימוי הגלובלי של קול ג'פן, בייצור מרחב המשחקים הסלולרי, בתרבויות של בני נוער ובקשרים העסקיים והתרבותיים בין תעשיית האנימציה היפנית ותעשיית האנימציה האמריקאית. המחקר החדש שלה לוקח אותה מאה שנים אחורה ועוסק בשורשים של מדע בידיוני יפני במאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים.
בנוסף למאמרים רבים שפרסמה בכתבי עת מובילים, מיכל פרסמה שני ספרים עיוניים, רשיון לשחק: המימד הלודי בתרבות היפנית (באנגלית. הוצאת אוניברסיטת הוואי, 2014) וביחד עם ניסים אוטמזגין את השיא של סרטי אנימה בארה"ב: מסקנות עבור תעשיות יצירתיות גלובליות (באנגלית, הוצאת אוניברסיטת הארוורד, 2017).
מיכל תירגמה לעברית שניים מספריו של הסופר הרוקי מורקמי, את ריקוד האדמה (2008, כולל אחרית דבר), ואת אחרי החשכה (2009). כמו כן, היא הביאה לראשונה למדף הספרים הישראלי שתי סופרות יפניות חשובות כאשר תרגמה את ספרה של פומיקו אנצ'י, מסכות נשים (2010, כולל אחרית דבר), ועכשיו את ספרה של טוואדה יוקו, חתן הולך על ארבע (2019, כולל אחרית דבר).
תרגום מיפנית ואחרית דבר: מיכל דליות-בול
עריכת תרגום: יעל ינאי
עיצוב: נדב שלו
דימוי על הכריכה: מאליקה פאבר
