אנדרי טרקובסקי


אנדרי טרקובסקי, הגאון הרוסי של הקולנוע המודרני – שאינגמר ברגמן הכתיר כ"במאי החשוב ביותר של זמננו" – נפטר בגלות בפריז בדצמבר 1986. מאז שזכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הקולנוע של ונציה ב-1962 מעוררים סרטיו עניין רב בקרב אוהבי קולנוע מכל רחבי העולם, הרואים בעבודתו - המראות המרהיבים של סרטיו, איכותם הוויזואלית ומקוריותם יוצאת הדופן - המשך למסורות הספרותיות הרוסיות הגדולות של המאה התשע-עשרה. בלפסל את הזמן הותיר טרקובסקי את צוואתו האמנותית, בתיאור כן וייחודי של חייו ושל יצירתו. בספר זה חושף טרקובסקי לראשונה את הגיגיו, זיכרונותיו ואת מקורות ההשראה לסרטיו יוצאי הדופן – נעורי איוון, אנדרי רובליוב, סולריס, מראה, סטאלקר, נוסטלגיה וקורבן. הוא מספר על תהליך יצירתם ועל שיטות עבודתו, חוקר שפע בעיות הכרוכות ביצירה הוויזואלית, ובאופן אישי ונדיר מגלה את הפן האוטוביוגרפי שגלום במיוחד במראה ובנוסטלגיה. את הפרק האחרון העוסק בסרט קורבן, טרקובסקי הכתיב בשבועות האחרונים לחייו. בכתיבתו שזר טרקובסקי קטעים משירתו של אביו ארסֶני טרקובסקי - משורר מהולל בזכות עצמו - ושל יוצרים נוספים שנתנו לו השראה.